השבוע התרגשתי כמו שלא התרגשתי הרבה זמן במגרש כדורגל..
לקחתי חלק במשהו חדש, מרענן, טהור ומרגש..
בשנים האחרונות צברתי כמה וכמה חוויות כדורגל– הייתי במונדיאל, חזיתי בכל השמות הגדולים של הכדורגל האנגלי, ראיתי את ספרד זוכה ביורו . מאוד נהניתי. אפילו מאוד מאוד נהניתי.
אבל היום התרגשתי.
השתתפתי במשחק הראשון של קבוצת כדורגל מליגה א' של לב לאחים…
מצאתי את עצמי שר, מעודד ומריע כמו בימים של פעם. מאוד פעם.. עוד הרבה לפני שידעתי מה זה שמע ישראל, לפני שידעתי בכלל מה זו יהדות, לפני שפגשתי את הפעלים האלופים של לב לאחים, אבל, בואו, נחזור רגע למשחק…
בעיר אשקלון קיימת תשתית רחבה מאוד של מדרשות לצעירים, כל מדרשה כזטת היא בית למאות צעירים שעוברים בה מי בכל יום ומי פעם בשבוע, זה בסיס הכח שלהם בדרך החיים, לכאן הם קופצים כדי לתת משהו לנשמה, הפעילים המסורים של לב לאחים נמצאים כאן כל היום, כל השבוע, בעצם בכל השנה והם מחכים לצעירים שיבואו, הם מסדרים להם חברותות, שיעורים, מאחרים אותם בכיף ונתנים להם הרגשה שתמיד כיף לחזור…
ישבו הרכזים והפעילים בראשות הרב אבי גוטשטיין לפני תקופת החופש ושברו את הראש, מה אפשר לעשות עם החודש המקולל הזה שהורס להם את כל העבודה, אם עוד לא הבנתם אנחנו מדברים על חודש אב (אוגוסט בלע"ז), זהו חודש שלם שהכל מתפרק, גם הצעירים שבמאמצים רבים הצליחו להקלט במסגרות של חינוך תורני, בהגיע הזמן הזה הם עלולים לאבד את כל מה שהם למדו, כולנו מכירים את הסכנות הגדולות של החופש הגדול, זה גרוע הרבה יותר כשמדובר בסביבה נטולת כל סממן יהודי, בין נוער חילוני פורק עול ונטול מסגרות כל מה שהנער רכש במהלך השנה עלול להשכח ממנו.
ואז הגיע הרב אוריון דעי עם הרעיון האדיר, רעיון שיחבר את הנערים למדרשה גם בתקופת החופש ומאידך יחבר אליו נערים חדשים וצעירים שעדיין לא טעמו את טעמה המתוק של התורה, שמעון יזם את הקמת קבוצת הכדורגל הראשונה של לב לאחים, בשיתוף פעולה עם כל הסניפים של לב לאחים באשקלון ואפילו עם כמה בתי ספר באזור יצאו בטורניר משותף בו יתחרו הסניפים זו בזו כשהתנאי המרכזי להשתתפות בטורנירים הוא לא פחות מאשר – לימוד יומי של 5 שעות במדרשה – ההצלחה היממה אפילו את האופטימיים ביותר בחבורה, כאשר מאות נערים השתתפו בסדרי הלימוד במדרשיות השונות בעיר ובעקבות כך גם בטורנירים שהתקיימו במהלך החופש.
הארוע המרכזי התקיים ביומו האחרון של החופש הגדול כאשר כל הסניפים יחדיו הגיעו להשתתף בגמר הגדול של הטורניר ובסיום מסכת ביצה שנלמדה על ידי הנערים מכל הקבוצות, היה זה מחזה מרגש ביותר, כאשר על המגרש ניצח אחד מהבוגרים של שלב לאחים, שחקן ידוע בליגה הארצית שכבר זכה בכמה גביעים בכדורגל לפני שגילה את האור האמיתי ונכנס למגרש של הגדולים באמת שם הוא משקיע יומם ולילה בלימוד התורה, היום הוא חזר לכאן שוב כדי להכריע מי מבין הנערים ינצח בטורניר ומי מהם הצליח במשימה הגדולה יותר של סיום מסכת ביצה.
דודו מ'ממתקי דודו' לקח על עצמו את כל העול הלוגיסטי החל מחולצות ממותגות, שתיה וגלידות לאורך כל הטורניר וכלה בסיום הגדול שנערך בשטח עם כיבוד עשיר ובר מכובד לטובת המשתתפים.
לראשונה מזה זמן רב הרגשתי שייך לקבוצה ולכל אחד ממאות הנערים שבאו להגיד – אנחנו כאן. אנחנו נמצאים בליגה החזקה ביותר בעולם, אמנם בתחילת הדרך אבל עם המון אמונה והתלהבות. לאט לאט נתקדם עד שנגיע למקום שמגיע לנו ולקבוצה, בדרך שלנו, עם הערכים שלנו, עם האהבה שלנו ללב לאחים.
