סיפורון לא שגרתי נוסף, מגיע אלינו בימים מעפולה.

ביום רביעי האחרון, עוסק ר' יהודה כהרגלו בסידור החברותות בבית המדרש של 'לב לאחים'. כפי הלך הרוח בימים אלו בהם חשש הקורונה יחסית ירד מסדר היום – רובם ככולם של הלומדים היו ללא מסכות.

לפתע נכנס לבית המדרש שוטר לבוש מדים וחבוש מסכה, ובקול גדול שולח אל חלל האויר שאלה: "מי זה פה יהודה?"…

ר' יהודה מספר: "ישר חשבתי על מה שכנראה כל אחד היה חושב – בטח יש מישהו באזור שרצה להתנכל לפעילות, והלשין כי מתקיימת התכנסות ללא מסיכות. עניתי בחשש גדול: אני הוא יהודה. ואז השוטר צועד אליי, ואומר: אני מעוניין ללמוד תורה, אפשר?…".

אבן ירדה מהלב, שמיהר להיפתח לעוד יהודי. כמובן שמיד סודרה חברותא לשוטר.

"אבל זה לא כל הסיפור… לאחר שעת לימוד קרא לי שוב השוטר, ואמר לי כי הוא רוצה להדגיש בפניי שני דברים: 'האחד, אם שבוע הבא אתה לא מסדר לי את אותו חברותא אני עוצר אותך… ושנית – אני חייב לומר לך, כי במשך שנות שירותי במשטרה ההסתכלות שלי על הדת ויהדות היתה שונה בתכלית, ואני ממש מרגיש כי משעת הלימוד כאן הכל מתהפך לי. רואים פה אחדות, רואים פה אהבת ישראל, והטעם של הלימוד… זה כבר מעבר למה שיכולתי לדמיין".

סיפורים נוספים

מהנעשה בשטח

משכני ונרוצה

הרב יהושע לוליכט מספר אמנם אנו בראש חודש אדר, אבל זהו לא סיפור פורימי, אלא

מהנעשה בשטח

מאחורי המסכה

סיפורון לא שגרתי נוסף, מגיע אלינו בימים מעפולה. ביום רביעי האחרון, עוסק ר' יהודה כהרגלו